שלוש הואג'רות

מהאסמאיה סוטה, דיגהה ניקאיה 20 (האסיפה הגדולה)

מבוא פעם, ארבעה אלים ירדו מן המשכנים הטהורים אל העולם הגשמי כדי לברך לשלום את בודהה ואת הסנגהה שלו. בו בזמן בודהה שהה ביער גדול. נוכחותם של הער ושל תלמידיו משכה למקום מספר עצום של אלים, והם התאספו שם. אלי המשכנים הטהורים התקרבו אל בודהה והחלו להלל אותו ואת הסנגהה שלו: הגענו לכאן כדי לברך לשלום את הסנגהה הבלתי מנוצחת באסיפה נפלאה זו של אלים ושל בני-אדם. כאן התלמידים שולטים בתודעתם, כפי שרכּבים מיומנים שולטים במרכבה. הנאגים* הצעירים, שאלופו על-ידי בעל עין החוכמה, מתגברים על המכשולים וחיים מחוסרי חטאים. כל…קרא עוד

0

קסאפה-סיהנאדה סוטה, דיגהה ניקאיה 8 (שאגת האריה לקסאפה)

שאלתו של קסאפה הסגפן הערום קסאפה שואל את בודהה: האם אמת הדבר כי בודהה מגנה את כל סוגי הסגפנות? תשובתו של בודהה אין זה נכון, – עונה בודהה, – בראייה אלוהית אני רואה את הדברים הבאים: ישנם סגפנים אשר כופים על עצמם פרקטיקות סגפנות קשוחות, אך חלקם נולדים אחרי המוות בעולמות תחתונים, וחלק אחר – בעולמות עליונים. ישנם גם סגפנים אשר מטילים על עצמם נטלים לא משמעותיים (ללא הגבלות משמעותיות), אך חלקם נולדים אחרי המוות במצב אומלל, וחלק אחר – במצב מאושר. לכן, בודהה אינו מגנה סגפנות מכל סוג שהוא,…קרא עוד

0

מאהאפדאנה סוטה, דיגהה ניקאיה 14 (המסירה הגדולה של הידע)

מבוא תלמידיו של בודהה משוחחים על לידות קודמות. בהיוודע לבודהה על שיחתם, הוא מספר להם על בודהות של העבר. המשמעות של המושג בודהה היא "מואר", והוא מתייחס לכל היצורים שהגיעו להשתחררות מן הסבל (הארה). יצורים אלו יכולים להשתייך הן לעולמות הנראים לעין, כמו עולם בני האדם, והן לעולמות בלתי נראים, כמו עולמות האלים. בסוטה זו, כאשר בודהה שקיימוני מספר על בודהות של העבר, הוא מתאר יצורים שמשתייכים לעולמות האלים, ועברו בהם את הדרך האצילה. בודהות של העבר גאוטמה מונה שישה בודהות שנולדו לפניו: הראשון מן הבודהות המוזכרים הוא ויפאסי (ערני),…קרא עוד

0

טוויג'ה סוטה, דיגהה ניקאיה 13(דרך ההתאחדות עם ברהמה)

מבוא כאשר בודהה שהה בישוב מנסקאטה, הוא עצר בחורשת עצי מנגו ליד נהר אצ'יראוואטי. באותה העת ברהמינים מכובדים ועשירים רבים התגוררו במנסקאטה. כל אחד מהם לימד, בדרך שלו, את תורת שלוש הוודות. *וודות – כתבי קודש עתיקים, המורכבים לרוב מהימנונים המלווים טקסי פולחן. לימוד הוודות ושירתן היו נהוגים בקרב הברהמינים. בין שני ברהמינים צעירים, וואסטהה ובהאראדוואג'ה, התפתח ויכוח סביב השאלה הדרך של מי מן הברהמינים הידועים מובילה להתאחדות עם ברהמה אחרי המוות. הם מחליטים לפתור את ויכוחם בעזרת הנזיר גאוטמה. הם מתקרבים אליו ושואלים אותו הדרך של מי ישירה, והאם…קרא עוד

0

קווטה סוטה (קוואדהה סוטה), דיגהה ניקאיה 11

הבקשה של קווטה פעם, כאשר המבורך שהה בישוב נלנדה, התקרב אליו העולמני (אדם שחי בחברה ואינו נזיר) קווטה. קווטה מבקש מבודהה שהוא בעצמו או אחד מתלמידיו יראו נס לתושבים של נלנדה. קווטה אומר שבנלנדה הגדולה, בעלת יערות משגשגים, מים, צאן ותבואה, יש הרבה חסידים של בודהה. אם בודהה או תלמידו יצרו נס, אמונתם של תושבי נלנדה בלימוד של המבורך תתחזק. בודהה מסרב, אך קווטה מבקש שוב. שוב בודהה מסרב, ושוב קווטה מבקש ממנו. אז בודהה מסביר את הסיבה לסירוב. שלושת הניסים בודהה מסביר לקווטה שקיימים שלושה ניסים: נס על-טבעי, נס…קרא עוד

0

סובהה סוטה, דיגהה ניקאיה 10

מבוא זמן קצר לאחר שבודהה עזב את הגוף, עולמני (אדם שחי בחברה ואינו נזיר) צעיר סובהה מבקש מאננדה, תלמידו המקורב ביותר של בודהה, להציג באופן מסודר את הלימוד. אננדה נפגש עם סובהה ומספר לו על שלושה מקבצי הדרכות שבודהה לימד את תלמידיו. מקבצים אלה חוזרים על עצמם באופן זה ברוב הסוטות של דיגהה ניקאיה, אולם דווקא בסוטה זו הצגה מפורטת של שלושת המקבצים הללו נראית טבעית ביותר.  הדרכות על מוסר הדרשה של אננדה מתחילה מן ההסבר שתתהאגאתה, המורה של האלים ושל בני-האדם, מוסר להם את האמיתה על  הדרך. כאשר בני-האדם…קרא עוד

0

מאהאנידאנה סוטה, דיגהה ניקאיה 15

שיחתו של בודהה עם אננדה על חוליות שרשרת הסבל (נידאנות) פעם אמר אננדה לבודהה בפליאה שהוא מבין את תורת הנידאנות (חוליות של שרשרת הסבל) באופן מלא, על אף היותה תורה עמוקה וקשה להבנה. בתגובה, בודהה מזהיר את אננדה: "אל תאמר כך, הרי אי-הבנה של תורה זו גורמת לחוסר שקט ולהסתבכות התודעה". כלומר, לא כדאי להתגאות בהבנה שהושגה, אלא יש להתעמק יותר. לאחר מכן, בודהה מדריך את אננדה בתורת הנידאנות. הדרכה זו מיוחדת במינה בכך שהבודהה מראה כיצד תמצית התורה על חוליות שרשרת הסבל יכולה להתבטא בשרשראות חשיבה שונות לחלוטין. זוהי…קרא עוד

0

ברהמהג'אלה סוטה – דיגהה ניקאיה 1

מבוא הסוטה  מתחילה בהתייחסות למחלוקת בין סגפן נווד ובין תלמידו. הסגפן השמיץ את הבודהה, הדהרמה והסנגה נמרצות, בעוד תלמידו הילל את שלושת אבני החן, בכל דרך אפשרית.  תלמידיו של בודהה דנו במחלוקת במסגרת הסנגה. אחרי שלמד את נושא הדיון, לימד הבודהה: הכרחי לדבר ללא כעס ועוינות על מעלותיהן של שלושת אבני החן, מאחר ודחייה של הביקורת, ודחייה של המבקרים, גורמת אך ורק  נזק להגנה על הבודהה, הדהרמה והסנגה. ההצהרה על חוסר המשמעות של מתן מחמאות, שנולדות על ידי התודעה הרגילה. בהמשך,הבודהה מסר, כי אפילו מתן מחמאה הבאה מאנשים  בעלי חשיבה…קרא עוד

0