סונאדאנדה סוטה – דיגהה ניקאיה 4

מבוא

מהמרפסת העליונה בביתו, צופה הברהמין סונאדאנדה בקבוצת ברהמינים בדרכה לבודהה, והוא רוצה להצטרף אליהם. ברהמינים  אחרים, שלא התכוונו ללכת לנזיר גוטאמה, ניסו לדכא רצון זה של סונאדאנדה. הם הזהירו אותו כי אם יתקרב לגוטאמה, תגדל גדולתו של גוטאמה, ואילו גדולתו של סונאדאנדה תפחת. שאלה זו באופן מסוים מטרידה את סונאדאנדה לאורך כל הסוטה, מאחר ולדבריו, אדם שתהילתו תפחת – גם עושרו יפחת, מאחר ועושר מושג על ידי תהילה. אך באותה עת, סונאדאנדה שכנע את הברהמינים המתנגדים לביקור אצל גוטאמה, לשנות את דעתם מאחר וגוטאמה  הוא אציל במקורו, שעזב את ביתו בעודו  צעיר. הוא נדד ימים רבים וויתר על עושר. לבסוף, הלכו כל הברהמינים לגוטאמה.

חרדתו של סונאדאנדה

בהתקרבו למקום בו שכן גוטאמה, מתעוררת בלב סונאדאנדה דאגה: מה יהיה אם הבודהה יבקר אותו ויציג אותו לעיני כל כחסר ניסיון ולא חכם? אך מצד שני, סונאדאנדה אינו רוצה לחזור על עקבותיו – אחרי הכול, להגיע כה קרוב לבודהה ולחזור אחורה, הוא עלול להיחשב מוג לב. לכן גמלה בליבו של הברהמין ההחלטה ,כי אם הבודהה ישאל אותו שאלה על הידע המשולש (שלוש הוודות), הוא יצליח לרצות את גוטאמה בתשובה ראויה (כדי להשביע את רצונו, כמו גם לזכות בכבוד מהאחרים שיהיו עדים לשיחה).

שאלתו של הבודהה לסונאדאנדה

הבודהה שחש בחרדתו של סונאדאנדה, שאל אותו שאלה הקשורה לשלוש הוודות: מהם הסימנים המאפשרים לברהמין להיחשב לברהמין אמיתי?

תשובתו של סונאדאדנה

סונאדאדנה השמח לשאלתו של הבודהה, עונה בביטחון ומסביר את חמשת הסימנים של הברהמין: 1) אצילות הנובעת מייחוסו המשפחתי; 2) ידיעת הכתבים המקודשים; 3 ) יופי; 4) מוסר גבוה; 5) חכמה. הבודהה מתחיל לשאול את סונאדאנה: "האם קיימת אפשרות לוותר על סימן אחד מתוך חמשת הסימנים, כך שהברהמין עדיין יישאר ברהמין אמיתי?"

"זה אכן אפשרי" עונה סונאדאנדה "אם נוותר על יופי, לא נימנע מהברהמין את כבודו"

"האם קיימת אפשרות לוותר על עוד סימן?"

"זה אכן אפשרי. גם ללא הכתבים המקודשים ,הברהמין עדיין זכאי לכבוד".

"האם קיימת אפשרות לוותר על עוד סימן"?

"כן. גם ללא אצילותו הברהמין עדיין נערץ"

ברגע הזה, ברהמינים אחרים החלו למחות בטענה כי סונאדאנדה המתכחש ליופי, לכתבים הקדושים, ולאצילות, יהפוך להיות אחד מחסידיו של הבודהה. אך סונאדאנדה מרגיע אותם באומרו כי אינו מכחיש את חשיבותם של היופי, הכתבים הקדושים והאצילות. יחד עם זאת הוא מסביר את תשובתו בצטטו את הדוגמה של אחיינו, אנגאקה, שהוא יפה תואר,בעל ידע רב ,עם אצילות, הניחן ברמה גבוהה של מוסריות וחכמה. לו היה אנגאקה הורג יצור אחר, נוטל מה שלא ניתן לו, הולך לאשת איש, משקר, ושותה לשוכרה – במה יסייעו לו יופיו, ייחוסו, והידע שלו בכתבים?

בהמשך שואל הבודהה: האם אנחנו יכולים לוותר על אחד משני הסימנים הנותרים (מוסריות גבוהה וחכמה)? סונאנדאנדה נתן תשובה שלילית. הוא אישר את חוסר האפשרות להפריד בין מוסריות לחכמה: הדבר דומה ליד אחת הרוחצת את רעותה, או רגל אחת הרוחצת את רעותה – כך גם מוסריות מובילה לחכמה וחכמה מובילה למוסריות.

הבודהה מסכים עם סונאדאנדה וממשיך לשאול: מה היא בדיוק תמצית המוסריות והחכמה של ברהמין אמיתי? בתשובה סונאדאנדה עונה, כי הוא יודע רק מה שנאמר קודם לכן, כשהוא מזמין את הבודהה עצמו להסביר את התוכן של שני המושגים הללו.

הדרשה של הבודהה

בתחילה מדבר הבודהה על כללי המוסר של הנזיר, ואז הוא מבאר השגת חכמה בדוגמה של פרי ניראה לעין של נזירות. דרשה זו זהה לדרשה בסאמאנאפאלה סוטה, (דיקהה ניקאיה 2). יסודות של מוסריות נזירית מחמירה חופפים לאלה שהוזכרו קודם על ידי סונאדאנדה, אך כוללים גם הפניית עורף לרווחים חומריים ונהייה אחר הנאות החושים.

בקשתו של סונאדאנדה

סונאדאנדה מסכים לדרשתו של הבודהה, ומזמין את הארהאט (המושלם) וקהילת הנזירים לארוחה. הבודהה מסכים בשתיקה. סונאדאנדה שמכין מגוון מאכלים, מארח את הנזירים בעצמו, ואז בשיבתו ליד הבודהה, הוא מפנה אליו את הדילמה הבאה: אם הוא, סונאדאנדה יבטא כבוד לבודהה, ויתמוך בגישתו, או ישתחווה לו, או ירד ממרכבתו, הרי האנשים מסביבו יתייחסו אליו בבוז, והרי אדם בו מזלזלים, הונו  ותהילתו יפחתו. לכן על הבודהה לשקול שכאשר סונאדאנדה משלב את זרועותיו, פירוש הדבר שהוא קם מכיסאו; כאשר הוא מסיר את סרט ראשו – פירוש הדבר שהוא משתחווה; כשהוא מניף דוקרן פירוש הדבר שהוא יורד ממרכבתו. בעצם סונאדאנדה מבקש מן הבודהה לשמור בסוד את עובדת היותו  מכבד את גוטאמה.

הבודהה פורש אחרי השיחה עם סונאדאנדה.

מעניין להשוות בין אופיים של סונאדאנדה ופוקאהאראסאדי (אמבאטהה סוטה, דיקהה ניקאיה 3). פוקאהאראסאדי הוא גס רוח ויהיר, וסונאדאנדה הוא פחדן ונוטה להתנהגות מסתגלת. שניהם מהססים בתמיכתם בבודהה לטובת שימור מעמדם. פוקאהאראסאדי חושש מגינוי (ועונש) מאדם גדול; סונאדאנדה חושש לאבד את תהילתו, והוא מתמקח עם הבודהה על הסימנים הסודיים בתקשורת איתו.

ולדימיר פיאצקי  וסמדר פיאצקי

תרגום: יהודית זבולון