סַבָּאסַוַוה סוּטַּה, כתמי התודעה, מג'הימה ניקאיה 2

מבוא

בשיחתו עם תלמידיו, בודהה מכנה תכונות רעות ונבזיות בשם "כתמים", ומסביר שבע דרכים להתגברות עליהן. הכתמים הנידונים אינם נקלטים על ידי ראייה רגילה, אלא על ידי עין החכמה. לכן, ההסברים הניתנים על ידי בודהה מיועדים לא רק לרמת ההבנה האנושית של המאזינים, אלא גם לראייתם האלוהית. סדר הסרת הכתמים המוצג בסוטה זו יעיל לטיהור שבעת המרכזים האנרגטיים (צ'אקרות) מלמעלה למטה: קודקוד, המרווח בין הגבות (העין השלישית), גרון, חזה, בטן עליונה וטבור, בטן תחתונה, חיץ הנקבים.

שבע דרכי היעלמות הכתמים

חכמים יודעים שתשומת לב המכוונת היטב לא מאפשרת להופיע לכתמי תודעה חדשים ומובילה להיעלמות כתמים ישנים יותר שנוצרו לפני כן. חכמים יודעים שתשומת לב המכוונת באופן לא נכון מובילה לגדילתם של כתמי תודעה קיימים ואף מובילה להופעת כתמים חדשים בתודעה.

השקפה נכונה, איפוק, יחס נכון אל צורכי הגוף, סבלנות, הימנעות ממצבים מסוכנים, דיכוי מגרעות ופיתוח התכונות הנעלות של התודעה – אלו שבע הדרכים המובילות להיעלמות כתמי התודעה.

השקפה נכונה

השקפה נכונה מסלקת את הכתמים המופיעים בעקבות נדידת התודעה בשלושת הזמנים. תודעה שנודדת בשלושת הזמנים מעלה שאלות ללא קץ: "האם הייתי? האם אני קיימ/ת? האם אהיה? כיצד נהייתי מי שאני? מי אהיה? מאין נוצרה ישות זו? כיצד אני קשור/ה לישות זו? מה יהיה מצבי בעתיד?" כל השאלות האלה מפזרות את התודעה ומובילות לתוצאה משותפת – היווצרות אוסף חסר תועלת של מסקנות הנוגעות ל"אני": "יש לי "אני", אין לי "אני", ניתן לתפוס את ה"אני" שלי על-ידי התודעה, לא ניתן לתפוס את ה"אני" שלי על-ידי התודעה, חלק מה"אני" שלי נצחי; חלקו אינו נצחי, ה"אני" שלי נצחי; ה"אני" שלי אינו נצחי, ה"אני" שלי קולט ומפנים את כל התופעות; אינו קולט ואינו מפנים את כל התופעות".

עקב היותה של התודעה שקועה בסבך מחשבות אלה, בערימת הדעות הללו, מופיעים וגדלים כתמי הצמא המשולש: צמא רגשי, חשק לקיום, חשק לאי-קיום. בשל שקיעה בספיקות העולים בעקבות השקפות סותרות אלו, מופיעים וגדלים כתמי הבורות.

החכמים אינם מפזרים את תשומת ליבם בתעייה בשלושת הזמנים. היא יודעת מהו סבל, היא יודעת את הסיבות לסבל, את הפסקת סבל ואת הדרך להפסקת הסבל. בעודם מבינים זאת, הם מסירים מתודעתם את כבלי התשוקות הקשורים ל"אני", ספקות לגבי נכונות או אי-נכונות של דעות כאלה ואחרות על ה"אני", חוקים וטקסים שמטרתם לחזק תפיסה כזו או אחרת של "אני".

איפוק

החכמים מרסנים את תגובותיהם לתחושותיהם. הרי בגלל יחס בלתי מרוסן כלפי חישותיהם של העיניים, האוזניים, האף, הלשון, העור והתודעה, מופיעים וגדלים כתמי נרגנות ועוררות יתר. לעומת זאת, יחס מרוסן לתכונות של צורות, קולות, טעמים, ריחות, תחושות מישושיות ורעיונות או מחשבות מוביל לצמצומם והיעלמותם של כתמי נרגנות ועוררות יתר.

יחס נכון לצורכי הגוף

חכמים מספקים את הצורך בביגוד, מזון, מחסה ותרופות על מנת להפסיק סבל שכבר קיים, ולמנוע סבל שעלול להיווצר. הם לובשים בגדים כדי להתגונן מפני קור, מפני חום וגורמים מזיקים אחרים; צורכים מזון על מנת לתמוך בגוף; חיים במחסה כדי לשהות בשלווה ובשמחת התבודדות; משתמשים בתרופות כבאמצעי לטיפול בחולי. החכמים אינם דורשים מבגדים, ממזון, ממחסה ותרופות יותר מאשר תחזוקת הגוף, וכך הם מביאים להיעלמותם של כתמי התודעה ומונעים את הופעתם של כתמים חדשים.

סבלנות

כאשר אין אפשרות למלא את צורכי הגוף, או כאשר מופיע סבל שלא היה ניתן למנועו, סבלנות תסייע לסלק את כתמי התודעה.

הימנעות ממצבים מסוכנים

באמצעות הימנעות ממקומות ודרכים מסוכנים, מחברת אנשים רעים, מהתנהגות לא נאותה ורעה, החכמים מונעים היווצרות של כתמי תודעה חדשים וגדילת כתמי תודעה ישנים.

דיכוי כתמים

כאשר חכמים מבחינים בתודעתם בכתמי חמדנות, תאווה ותשוקה, רצון רע ואכזריות, הם אינם סובלים אותם. הם דוחים מצבי תודעה אלו, מנתקים כל קשר איתם וממגרים אותם.

פיתוח תכונותיה הנעלות של התודעה

כאשר הם מפתחים את תכונותיה הנעלות של התודעה, החכמים אינם מאפשרים לכתמי תודעה חדשים להתפתח ומותירים כתמים ישנים ללא הזנה.

ישנם שבעה סוגי תכונות תודעה נעלות:

(1) זכירת זמניות הגוף וסבל החושים, (2) לימוד דהרמה, (3) היכולת להיות ממוקדי מטרה, (4) התלהבות מהתבוננות (היאספות כוח בלב, יכולת לרסן את התודעה כמו פרש הרוכב על סוס הרוחות הפנימיות), (5) אמון וביטחון במורים ובלימוד, (6) מודעות עצמית, (7) שלווה (קור רוח, איזון).

תכונותיה הנעלות של התודעה נמנות גם לפי סדר המרכזים האנרגטיים. אם בעת הצגת הדרך להתגברות על כתמי התודעה הסדר יורד מלמעלה למטה – מרגיע, אזי בעת הצגת הדרך לפיתוח התכונות הנעלות הסדר עולה מלמטה למעלה – מעורר.

סיכום

כדאי להשוות את הלימוד על סילוק כתמי התודעה ועל פיתוח תכונותיה הנעלות של התודעה עם סיפורו של בודהה על שבעת האוצרות של המלך סוּדַסַּנַה (ראו מַהָאסוּדַסַּנַה סוּטַּה, דיגהה ניקאיה 17):

המלך סודסאנה היה בעל שבעה אוצרות:

גלגל-אוצר, אשר סיבובו פתח למלך ולצבאו דרך לכיבוש ארצות חדשות

פיל-אוצר, עליו המלך יכול היה לחצות את היבשה מים אחד עד לים אחר. פיל זה מסוגל היה להתקדם באוויר

סוס-אוצר, בעל תכונות דומות לתכונותיו של הפיל-אוצר

אבן-חן-אוצר, אבן שיכולה להאיר עולם חשוך שלם כך שאנשים יחשבו כי התחיל יום חדש, ויחלו בעיסוקיהם הרגילים

אישה-אוצר, אלה המופיעה ממשכנים שמימיים, נאמנה למלך ואוהבת אותו

בעל-בית אוצר, שיכול לשמור על אוצרותיו של המלך ולמצוא אוצרות בכל
מקום – אפילו באמצע נהר

יועץ-אוצר, שיכול לתת עצות חכמות ונכונות

 

להלן טבלה המאפשרת לראות את הקשרים בין הדרכים להתגברות על כתמי תודעה, לבין התפתחותן של תכונות תודעה נעלות ובין התוצאות – אוצרות המושגים בעקבות היעלמות הכתמים:

 

מרכזים אנרגטיים אוצרותיו של סודהסאנה דרך לסילוק כתמי התודעה תכונת תודעה נעלה שמתפתחת
מוּלָאדְהָארַה גלגל פיתוח תכונותיה הנעלות של התודעה זכירת זמניות הגוף וסבל החושים
סְוַואדְהִישְׁטְהָאנַה פיל דיכוי כתמים לימוד דהרמה
מַנִיפּוּרַה סוס הימנעות ממצבים מסוכנים היכולת להיות ממוקדי מטרה
אַנָאהַטַה תכשיט שמאיר חושך סבלנות

 

התלהבות מהתבוננות
וִישׁוּדְּהַה אישה-אלה יחס נכון לצורכי הגוף אמון וביטחון במורים ובלימוד
אָגְ'נָה בעל-בית איפוק מודעות עצמית
סַהַסְרָארַה יועץ השקפה נכונה שלווה

שכתוב וביאור: ולדימיר פיאצקי וסמדר פיאצקי
תרגום: חנן פיאצקי וסמדר פיאצקי