מאהאמודרה

משמעות השם 'מאהא מודרה'

'מאהא' – פרושו גדול, עליון. 'מודרה' – פרושה מחוות יד, סמל, חותם, בת-זוג. לפי הנאמר לעיל, ארבע המשמעויות הבסיסיות של השם 'מאהא מודרה' הן:
1) המסירה הגדולה של הדהרמה –
מחווה מגשימה נתינה, מסירת דהרמה מידי מורה לידי תלמיד. משמעות המושג 'גדול' בהקשר זה הינה חשיבות, ממדיות ועומק הידע הנמסר.
2) תורת הסמל העליון –
בניגוד לתורות שמסבירות את טבע התודעה באמצעות סמלים שונים, מאהא מודרה מכנה את טבע התודעה הבלתי-נגלה 'הסמל העליון'.
3) חותם גדול, עליון –
במהלך תרגול מאהא מודרה, אנרגייה נחתמת בערוץ המרכזי ובערוצים אנרגטיים גופניים. הדבר מונע את דליפת האנרגייה ומשיג את הבשלתה של החכמה המולדת מתוך עצמה.
4) בת-זוג עליונה –
הכוונה לבת-זוגו של טבע התודעה הטהור. אנו מתבוננים בדמות בודהה כבטבע התודעה הטהור, ובדמות דאקיני של חכמה, אשר מוסרת הדרכות עמוקות בנושא כיבוי הסבל, כבבת-זוגו.

תקציר היסטוריית המאהאמודרה

לאחר בואו של בודהה שקיימוני לנירוואנה, חסידיו יצרו הרבה אסכולות פילוסופיות המסבירות את תורת המהולל. באופן כזה או אחר, כל האסכולות הללו הציבו לעצמן מטרה להציג את יסודות ההדרכות הנרחבות, אשר הושארו על-ידי המואר ותועדו חלקית בטריפיטאקה, ביעילות המירבית. אולם, עם חלוף הזמן, ערך ההבדלים הפילוסופיים בין אסכולות אלה החל לעיתים תכופות לעלות על ערך הבנת הדהרמה, שאינה ניתנת להפרדה, ומהווה אם משותפת להן. עם הופעת כתבים חדשים מאת אסכולת מהאיאנה, כמות ומגוון התורות הבודהיסטיות עלו עד כדי כך שמתרגל אחד לא היה עוד מסוגל לאחד את כולן בתרגולו האישי.
עם זאת, יוגיסטים אשר פעלו מתוך כוונה אצילה (בודהיצ'יטה) היו נחושים לרדת לעומק תמציתן האחידה של תורות מגוונות (לרבות תורות לא בודהיסטיות בעלות ערך), על-מנת להצליח לגבש את המיומנויות של תודעתם לדרך מושלמת של השתחררות מהסבל למען רווחת כל היצורים.
מאהא-סידהא סרהה [Saraha], שהיה בקיא בתורות המגוונות של הסוטרות ומנוסה בשיטות טנטריסטיות, ניסח את העקרונות של המאהאמודרה – תורה אשר מאחדת את גישתן האנליטית של הסוטרות עם הדרכות טנטריסטיות להתבוננות בבסיסן המשותף, שהוא טבע התודעה. את הרעיון המרכזי שמאפיין את גישתו של סרהה ניתן להביע כך: "המסת כל הרעיונות והתפיסות בטבע התודעה הטהור." במאהאמודרה, 'רעיונות' הם הבניות מקובעות של הרגשת האני ו'תפיסות' הן היאחזות תודעתית שמולדת מתוך תשוקות.
העקרון הנ"ל מוצג בהגדה על השיחה בין סרהה לאשתו (המודרה שלו), אשר גילתה תכונות של דאקיני המוסרת הדרכות ישירות. התחשק לסרהה לאכול סלט עם צנון, והוא ביקש מאשתו להכין לו את המאכל. אולם, הוא שקע במדיטציה ממושכת ונזכר באוכל רק זמן רב לאחר מכן. כשהוא שאל את אשתו היכן הסלט שלו, הוא קיבל תשובה מלגלגת: "חשבת שהוא יחכה לך לנצח?" סרהה התעצבן והודיע שהוא מתכוון להתבודד בהרים כדי למדוט שם, אך גם בתגובה לאיום הזה ענתה אשתו עם לעג: "על-ידי בדידות של הגוף לא תרגיע את התודעה שנאחזת במחשבות על הסלט!"
כשהבין סרהה את טפשות התנהגותו, הוא החליט להמיס את כל הרעיונות (על עצמו כעל מתבונן מרומם, למשל) ואת התפיסות (תשוקות חומרניות שמסמלות את הסלט המוזכר בהגדה) בטבע התודעה הטהור (חכמת הדאקיני שנמסרת בהגדה זו על-ידי אשתו של סרהה). כך, אפוא, משמעות החלטתו של סרהה לשהות יחד עם אשתו הינה הולדת המאהאמודרה.
בהמשך, הדרכות מאהאמודריות הפכו לחלק בלתי-נפרד מאסכולות בודהיסטיות שונות של הואג'ראיאנה [Vajrayana] ("הדרך המיידית"). להתפתחות שיטות המאהאמודרה תרמו תרומה מיוחדת המאהאסידהא ההודי טילופה והיוגיסטית הטיבטית מאצ'יג לאבדרון.

סיווג כללי של פרקטיקות המאהאמודרה

את פרקטיקות המאהאמודרה ניתן למיין לשלושה מדורים:
א) פרקטיקות הכנה
ב) ארבע יוגות המאהאמודרה
ג) פרקטיקות האופייניות לשושלת (מסורת) שנמסרת לתלמיד

א) לפרקטיקות ההכנה משתייכים בעיקר:
1. הבנת ארבע אמיתות הדרך הנאצלת (ארבע האמיתות הנעלות של בודהה שקיימוני).
2. פיתוח ארבעת הרגשות האינסופיים: מטא, קארונה, מודיטה, אופקהה (נדיבות אוהבת [Metta], חמלה [Karuna] , שמחה אוהדת[Mudita] , שלווה בלתי מעורערת[Upekkha] ).
3. מציאת מחסה שלושת האוצרות (שלושת אבני-החן).
4. מדיטציה על הופעתו המותנית של הסבל – תורת תריסר הנידאנות (חוליות הסבל).
5. למידת גלגל הבהוואצ'אקרה [Bhavacakra] – ששת עולמות הסמסרה.
6. למידת סוגי המכשולים והשיטות ליישום התרופות נגדם.
7. הבנה אנליטית של הפראג'נאפאראמיטה – תאוריית ריקנות הסאקנדהות (המצבורים).

ב) במדור 'ארבע יוגות המאהאמודרה' נלמדים השקפת עולם, ניסיון, והגשמת ארבע היוגות הבאות:
1. יוגת חד-כיווניות – איחוד חמש הפראנות בערוץ המרכזי של הגוף.
2. יוגת פשטות – שהייה במצב ההארה הטבעי.
3. יוגת טעם אחד – שימוש הן בחוויות נעימות והן בחוויות לא נעימות בתור שלבי הדרך.
4. יוגת אי-מדיטציה – הימנעות מתיקון טבע התודעה.

ג) במדור הפרקטיקות של השושלת הנמסרת, נלמדות בעיקר תורות מחמישה סוגים:
1. הדרכות בנושא גורו-יוגה
2. מבוא ישיר לטבע התודעה
3. פרקטיקות גופניות יחודיות
4. הגשת מנדלה
5. התבוננות באלים