טוויג'ה סוטה, דיגהה ניקאיה 13(דרך ההתאחדות עם ברהמה)

מבוא

כאשר בודהה שהה בישוב מנסקאטה, הוא עצר בחורשת עצי מנגו ליד נהר אצ'יראוואטי. באותה העת ברהמינים מכובדים ועשירים רבים התגוררו במנסקאטה. כל אחד מהם לימד, בדרך שלו, את תורת שלוש הוודות.

*וודות – כתבי קודש עתיקים, המורכבים לרוב מהימנונים המלווים טקסי פולחן. לימוד הוודות ושירתן היו נהוגים בקרב הברהמינים.

בין שני ברהמינים צעירים, וואסטהה ובהאראדוואג'ה, התפתח ויכוח סביב השאלה הדרך של מי מן הברהמינים הידועים מובילה להתאחדות עם ברהמה אחרי המוות. הם מחליטים לפתור את ויכוחם בעזרת הנזיר גאוטמה. הם מתקרבים אליו ושואלים אותו הדרך של מי ישירה, והאם הדרכים הללו מובילות אל המטרה.

השאלות של בודהה אל הברהמינים הצעירים

לפי נוסח השאלה של הברהמינים הצעירים נראה שהם מטילים ספק בידע של מוריהם, ונותנים אמון בידע של בודהה. לכן השיחה בינהם נבדלת באמון הדדי. השאלות ששואל בודהה מאפשרות לברהמינים הצעירים להיפטר מתחושת עליונות שאופיינית לאנשים המשתייכים למעמד הברהמינים.

השאלה אודות היכרות ישירה עם ברהמה

ראשית, בודהה שואל את הברהמנים הצעירים האם מישהו ממוריהם ראה והכיר ישירות את ברהמה. לאחר שהוא מקבל תושבה שלילית, בודהה שואל האם מישהו מקודמיהם, שחיברו את מזמורי הוודות, ראה את ברהמה ותקשר איתו ישירות. התשובה, כמו מקודם, שלילית. לאחר מכן בודהה מציג דוגמה על אדם שהתקרב לנהר אצ'יראוואטי, ומתחנן בפני גדת הנהר הנגדית להגיע אליו. האם גדת הנהר תגיע אל האדם למען תפילותיו ובקשותיו? וואסטהה ובהאראדוואג'ה משיבים בשלילה. אז בודהה מצהיר שהידע של אנשים שמלמדים על דברים שלא הם, ולא מוריהם, לא חוו בניסיונם האישי הינו חסר יסוד. הם עצמם דומים לשרשרת עיוורים שמובילים זה את זה.

שאלה על התכונות של ברהמה בהשוואה לתכונות של הברהמינים

בודהה שואל את וואסטהה ובהאראדוואג'ה על תכונותיו של ברהמה: האם ברהמה הינו בעל רכוש? האם ברהמה עוין במחשבותיו? האם ברהמה מטומא (ע"י תשוקות)? האם ברהמה שולט בעצמו?

וואסטהה ובהאראדוואג'ה משיבים כך: ברהמה אינו מחזיק ברכוש, איננו עוין, איננו מטומא (ע"י תשוקות), ברהמה שולט בעצמו (מאופק).

אז בודהה שואל על הפגנת אותן התכונות אצל הברהמינים שמלמדים את שלוש הוודות. הברהמינים הצעירים עונים כך: הם מחזיקים ברכוש, עוינים במחשבותיהם, מטומאים (ע"י תשוקות), אינם שולטים בעצמם.

בודהה שואל: "כיצד יכולים ברהמינים אלה להתאחד עם ברהמה לאחר התפרקות הגוף הנראה לעין? הלא זה בלתי-אפשרי?"- ושוב בני שיחתו של בודהה מסכימים.

בודהה מסכם: שלוש הוודות אינן מובילות להשתחררות. לכן, לסמוך עליהן- כמו לנדוד במדבר חסר פירות או בסבך יער, ולהסתכן במוות.

שאלתו של וואסטהה על הידע של בודהה

וואסטהה שואל את בודהה האם הוא יודע את הדרך להתאחדות עם ברהמה.

תשובתו של בודהה לשאלה על הדרך להתאחדות עם ברהמה

על שאלתו של וואסטהה בודהה עונה בשאלה אירונית: האם אדם שנולד ומתגורר בישוב מנסקאטה מסוגל להסביר את הדרך לשם? הרי כפי שלאדם קל להסביר את הדרך לישוב שבו הוא גר, כך קל בשביל ארהאט, מואר, להסביר את הדרך לברהמה. מהי דרך זו?

בודהה מפרט את שלושת מקבצי ההדרכות (תיאור שלהם ראה בסובהה סוטה, דיגהה ניקאיה 10). תיאור זה מהווה חלק ניכר מן הסוטה, כמו בכל 13 הסוטות הראשונות של דיגהה ניקאיה.

לאחר הסבר של שלושת מקבצי ההדרכות, בודהה מתאר את מצבו של אדם שהגשים אותם בהתנהגות הגוף, התודעה והדיבור שלו. אדם כזה מתקיים עם תודעה מלאת שמחה, ומפיץ אותה בכל קצוות תבל. תודעתו המטוהרת דומה לצליל רם של תקיעה בקונכיה. הצליל שלה חודר לכל מקום. יחד עם רצון טוב, התודעה של אדם זה מלאה בחמלה, שמחה מקשר עם חברים עושי טוב, ובנינוחות. תכונות טובות של תודעת האדם הזה (בהרמהויהארות, Brahmavihara) ממלאות את כל העולם לרוחבו, למעלה, למטה, כך שאף מימד שלו אינו נשאר לא ממולא בטוהר הנפלא והנעלה הזה. אדם במצב כזה אינו זקוק לצבירת רכוש, אינו עוין, אינו מטומא על ידי תשוקות, ושולט בעצמו. לכן, בעודו בעל תכונות של ברהמה, לאחר המוות הוא מגיע להתאחדות עם ברהמה.

הברהמינים הצעירים מפנימים את הדרכותיו העמוקות של בודהה, והופכים לתלמידיו העולמניים (אנשים שמתרגלים דהמה, אך חיים בחברה, ואינם נזירים). בהמשך, הם אף הפכו להיות נזירים בסנגהה של בודהה.

ברהמהויהארות

המשמעות המילולית של ברהמהויהארה היא המשכן של ברהמה. הברהמהויהארות הן ארבע תכונות נעלות של התודעה, הנמצאות במרכז הדהמה הבודהיסטית. בטקסט זה פירשנו אותן כך: רצון טוב  (מטה), חמלה (קארונה), שמחה מקשר עם חברים חסידים (מודיטה) ונינוחות (אופקהה). פירוש הברהמהויהארות, כמו גם פירוש המושג עצמו, אינו חד-משמעי. חשוב להבין שמשמעות המושגים האלה  אינה מוגבלת על ידי פירושים מדוייקים. מאחר שברהמהויהארות מתארות מצבי תודעה מושלמים בשפת הרגשות, מוטב לחפש בהם השראה, ולא ודאות מוחלטת.

הבדלים בתיאור של ברהמה בסוטות של דיגהה ניקאיה

מסקרן להשוות בין התיאור של ברהמה בטוויג'ה סוטה לבין תיאוריו בקווטה סוטה, דיגהה ניקאיה 11, וברהמהג'אלה סוטה, דיגהה ניקאיה 1. רק בטוויג'ה סוטה המצב של ברהמה מוצג כשווה למצב של ארהאט, שאליו מוביל יישום של שלושת מקבצי ההדרכות (לפירוט מלא של מקבצי ההדרכות ראה סובהה סוטה, דיגהה ניקאיה 10, ומאהאסאטיפטהאנה סוטה, דיגהה ניקאיה 22). הסיבה להבדלים המשמעותיים בין התיאורים היא שוני בין רמות הידע של המאזינים לבודהה. בברהמהג'אלה סוטה, דיגהה ניקאיה 1 בודהה מוסר את ההבנה הדקה ביותר של ברהמה לתלמידו המקורב אננדה. בקווטה סוטה בודהה משוחח באירוניות עם חסידו העולמני קווטה (עולמני- אדם שחי בחברה ואינו נזיר). בטוויג'ה סוטה בני שיחתו של בודהה הם שני ברהמינים צעירים, שמקבלים מחסה בבודהה, בדהאמה ובסנגהה רק לקראת סיום הדרשה של בודהה. האידיאל הרוחני שלהם הוא התאחדות עם ברהמה, ולכן בודהה, בשפת האסטרטגיות הסיניות, "משאיר את הבית, ומחליף את עמודי התמך שלו". כלומר, בודהה מקבל את אמונתם של הברהמינים בכך שהתאחדות עם ברהמה מהווה את המצב העליון. במקום להתווכח על השם ועל ההגדרה של המצב של ברהמה, בודהה מסביר את תכונות המצב המשוחרר. לכן הלימוד על מצב של ארהאט וניבאנה (נירוואנה) בסוטה זו מקבל צורה של דרשה על ברהמהויהארות – ארבעת הרגשות האינסופיים.

תרגום: סמדר פיאצקי וחנן פיאצקי