אסנגה

(המאה 4-5  אחרי הספירה)

תרגום השם אסנגה הוא "חופשי מהיאחזויות". אסנגה ואחיו ואסובאנדו נולדו בהודו למשפחת ברהמינים. כאשר בגרו הבנים דיים לבחור את עיסוקם העתידי, מנעה מהם אימם לבחור עיסוקים ארציים, והנחתה אותם למסלול של לימוד דהרמה: "לא ילדתי אתכם למען מקצועות ארציים. עליכם לטהר את תודעתכם וללמד את התורה."

בצייתו להנחיית אימו, מלא בנחישות לפגוש את בודהה מייטריה, הבודהה של החמלה ולרכוש את תורתו, פונה אסנגה להרי קוקופאדאפארוואטה כדי לתרגל מדיטציה. שלוש שנות תרגול ותפילה חולפות במהרה, אך אסנגה אינו זוכה להתקרב לדמותו של מייטרייה. ספיקות אוחזות בביטחון הבלתי שביר שלו, והוא עוזב את המערה בה שהה. בעוזבו את תרגולו, פוגש אסנגה באיש זקן העוסק על פי האגדה, ביצירת מחט ממוט ברזל, כשהוא משפשף את מוט הברזל בבד עשוי כותנה. אסנגה נדהם מעיסוקו המוזר של הזקן, ומנחישותו. האיש הזקן גם מעורר השראה באומרו: "כשאדם העושה מאמץ מוסרי רוצה להשלים את משימתו, הוא לעולם לא ייכשל. תהא משימתו קשה ככל שתהיה, אם הוא לא ייאבד את סבלנותו, הוא יצליח לפורר הרים באמצעות כף ידו." מחוזק מההשראה שקיבל מהאיש הזקן, חוזר אסנגה למערה וממשיך לתרגל מדיטציה.

שלוש שנים מאוחר יותר, כשהוא חש שלא השיג דבר, והספיקות מכרסמים בו, עוזב אסנגה את המערה. בדרך הוא פוגש איש משפשף שתי אבנים האחת בשנייה. כאשר שואל אסנגה את האיש לפשר מעשהו, עונה האיש שהוא רואה בתוך האבן סימנים להימצאות יהלום גולמי, ואם ישבור את האבן ,הוא עלול לגרום נזק גם ליהלום. עושר צריך להיות מושג באמצעות עבודה קשה, ודרושה נחישות על מנת להוציא  באופן מדויק את היהלום בשלמותו. בשומעו זאת, מבין אסנגה כי אנשים משקיעים את חייהם היקרים כדי לצבור עושר ותהילה. כך חוזר אסנגה למערה שלו ומתרגל מדיטציה עוד שלוש שנים. אחרי שלוש שנים נוספות, הוא יוצא שוב, והפעם הוא רואה בדרך סלע הנשחק בהדרגה על ידי טיפות מים ואפילו על ידי מגע נוצות הציפורים. אחרי שלוש שנים בהן הוא מתרגל בהתמדה, ובסך הכול, שתים עשרה שנים של תרגול, נוכחותו של בודהה מייטריה נידמית רחוקה מתמיד.

אפוף ייאוש, עוזב אסנגה את המערה, כאשר בכוונתו לא לחזור אליה לעולם. בדרך הוא רואה כלב חולה השוכב על אם הדרך עם פצע עמוק, ונחיל תולעים מטייל על גופו. הכלב חולה, ללא אנרגיה וללא יכולת לזוז. לפתע חמלה בעוצמה חזקה הולמת בו, כשהוא פועל כמעט ללא מודעות, כאילו שכח עצמו, אסנגה מנסה להסיר את התולעים מהפצע. אך איך יעשה זאת מבלי לפגוע בתולעים ,הרי גם הן יצורים חיים? הוא חותך חתיכה מעצם הירך שלו, ובעזרתה ובעזרת לשונו, הוא מסיר בזהירות את התולעים מהפצע כשהוא חושב לעצמו כי יפגע בתולעים אם יסיר אותן בעזרת אצבעותיו. לפתע נעלם הכלב, ובמקומו הופיע בודהה מייטרייה. בודהה מייטרייה הופיע בתוך אור זוהר, וניראה בדיוק כפי שדמיין אותו אסנגה בכל שנות המדיטציה שתרגל.

אסנגה היה מאושר וכועס בעת ובעונה אחת: "שנים כה רבות קראתי לך, ואתה מופיע רק עכשיו, כשאיבדתי כל תקווה ! למה?"

ומייטרייה עונה: הייתי לצידך מהרגע הראשון בו התחלת לקרוא, אך לא יכולת לראות אותי בגלל המחסומים שלך. במשך שתים עשרה שנים אלה לו עזבתי אותך, אף לא לדקה. כאשר אחרי שלוש השנים הראשונות עזבת את המערה, האיש הזקן שפגשת לא היה אחר מאשר אני. אחרי עוד שלוש שנים, כשעזבת את המערה, האיש עם היהלום שפגשת היה גם אני. אחרי עוד שלוש שנים, כשעזבת את המערה ושמת לב למים המטפטפים-זה הייתי אני. ולבסוף, כאשר בפעם הרביעית עזבת את המערה, ראית אותי בדמותו של הכלב. בפעם זו החמלה של בודהיסטווה הגדול התעוררה בך, ואפשרה לך לזהות אותי". כל עוד התודעה אינה מטוהרת, אנשים אינם מאמינים למילותיו של הבודהה.

מייטרייה לקח עימו את אסנגה לגן העדן תושיטה, ונתן לו שם את תורתו. מאוחר יותר הפך אסנגה אחד המייסדים של היוגהצ'קרה, שהיא אחת מהגישות הפילוסופיות של מהיאנה.

הערות

כשדנו המורה שלי ולדימיר פיאצקי ואני בסיפורו של אסנגה , אלה היו הערותיו:

כאשר חיפש אסנגה את מייטריה מחוץ לעצמו, הוא לא יכול היה לפגוש בו. אך כאשר החמלה כלפי הכלב הכתה בו, הוא יכול היה לזהות עצמו כבודהה מייטריה, הבודהה של החמלה הגדולה. ואז הוא מבין שמעולם לא היה מופרד מבודהה מייטרייה, וכי מייטריה הוא הביטוי של תודעתו שלו. כל עוד אנו מחפשים משהו מחוץ לעצמנו, מאמצינו לא יישאו כל פרי. ורק על ידי ההבנה שכל התופעות מופיעות מתוך התודעה שלנו, אנו יכולים לראות את בודהה לפנינו.

עזיבתו של אסנגה את המערה ארבע פעמים מסמלת את ארבע הספירות של המדיטציה; עזיבת המערה אינה תופעה שלילית, אלא שתוצר של נחישות התרגול המדיטטיבי, השביל בו הולכים המתרגלים.  בעוזבו את המערה בפעם הראשונה, חווה אסנגה אקסטאזה של הכניסה לחלל האינסופי, הכולל את כל התופעות שבעולם. ספירה זו היא כאוהל שמוט ברזל תומך בו, זהו המוט הברזל של האמונה בקיום. כשהוא עובד בנחישות האיש הזקן יוצר מחט ממוט הברזל, המוט הופך להיות מחט, ובכך מגלה את הריקות של ספירה זו.

אסנגה חוזר לתרגול המדיטציה שלו ויציאתו השנייה מהמערה, היא חוויית הספירה של התפיסות האינסופיות. הספירה של המודעות האינסופית כוללת את החלל ואת יכולת הקליטה של החלל, זוהי הספירה שיהלום הריקות מוחבא. אך האיש שעסק בנחישות בחילוץ היהלום מתוך האבן, מכוון לעובדה שגם ספירה זו היא ריקה.

האפיזודה השלישית מייצגת את חווית האי קיום. בחוויה זו יוצאת מאי קיום המודעות וגם חוזרת אליו כפי שקורה בשינה עמוקה. זוהי חוויה של התמוססות לתוך האי- קיום, שהוא המקור לפעילות מנטאלית. אם התרגול אינו מכוון לתרומה ושרות ליצורים חיים אחרים, המתרגל עלול להפסיק את החיפוש שלו, כשהוא רגוע על ידי אושר ואי מחשבה. הספירה של אי קיום היא כסלע קרח, שדרכו טיפות של חיות הופכות לשביל. תהליך זה מפתח בודהיצ'יטה, המראה שגם החוויה של ספירת האי קיום היא לא אחרת מאשר ריקות.

אחרי התבוננות כיצד טיפות המים שוחקים בסבלנות את האבן, חוזר אסנגה לתרגול המדיטציה, עד שהוא עוזב את המערה בפעם הרביעית. הפעם הוא עוזב את המערה במצב תודעה של לא מדיטציה ולא לא מדיטציה. הכלב אינו חי, ואינו מת. החמלה מאפשרת לו לבחור, ומגלה את טבע התודעה כבודהה מייטרייה.

מארינה שרמן

תרגום לעברית: יהודית זבולון

במהלך תרגום המאמר  של מארינה לעברית עלו אצלי שאלות הקשורות למדיטציה של ארבע הספירות. בדיון בשאלות אלו עם המורה שלי ולדימיר פיאצקי, הוא מסר את הידע הבא: המדיטציה של ארבע הספירות או ארבע הצ'אנות (צ'אנה פירושה בהירות בפאלי), הינה טכניקת מדיטציה העוסקת בארבעה מצבי בהירות של התודעה, שקיבל  הבודהה עוד לפני שהגיע להארה. זוהי תורה אותה תרגלו בעיקר נזירים במדיטציה ממושכת. הרעיון המונח בבסיס התורה הוא, שיש דרך לרכז את התודעה שלב אחרי שלב עד להגעה לריכוז מלא. זוהי טכניקה סובייקטיבית התלויה ,לדברי הבודהה בהתנהגותו והבנתו של המתרגל.

ישנם ארבעה שלבים לתרגול הצ'אנות: בצ'אנה ראשונה האדם מתרכז בחפץ חיצוני בעל צורה, והוא יכול להתרכז בחלל שהוא חסר צורה.

בצ'אנה השנייה, אדם מתרכז באובייקט פנימי כמו תחושה גופנית או נשימה, והוא יכול להתרכז במתבונן הפנימי.

בצ'אנה השלישית מתרחש הרס תפיסות של צורה, הרס הסנקרות. זהו הרס של התפיסה של נעים ולא נעים. למטרה זו  נעזרים בסיגופים. בשלב זה יש התבוננות באי קיום של התופעות. שום דבר אינו קיים.

בצ'אנה הרביעית המתרגל מפסיק לחשוב, אך הוא חושב על כך שאינו חושב.

יהודית זבולון