אַגַנְּיַה סוּטַּה, היווצרות העולם, המינים והקסטות (מעמדות), דיגהה ניקאיה 27

מבוא

לאחר קבלת מחסה בשלושת האוצרות, שני ברהמינים צעירים, בְּהָרָדְוָאגָ'ה ווָאסֵטְהָה, ששיחתם הראשונה עם בודהה מתוארת בטֶוִיגַּ'ה סוּטַּה, דיגהה ניקאיה 13, עברו לגור בקרב חסידיו של בודהה שהתנזרו מן העולם, והחלו להתכונן לקבלה לסנגהה. ברהמינים אחרים נזפו בהם והעליבו אותם בטענה שהנערים שהפכו לנזירים מביישים את הקסטה העליונה אליה הם נולדו. קרובי משפחתם של בְּהָרָדְוָאגָ'ה ווָאסֵטְהָה טענו כי ברהמינים נולדים מתוך פיו של ברהמה, ואילו מתבודדים-נוודים נולדים מתוך רגלו. לכן, על-פי דבריהם, בדחייתם את לידתם הנעלה, הנערים הפכו עלובים וראויים לתוכחה.

באחד מערבי הקיץ, כאשר בודהה התהלך בצל לאחר מדיטציה בישיבה, התלמידים הצעירים ניגשו אליו וקדו לו בציפייה לקבל הדרכות מן המבורך. בראותו את המבוכה שבליבם, בודהה סיפר להם כיצד מתרחב העולם, כיצד מופיעים גברים ונשים, וכיצד מופיעה אחר כך חלוקת החברה לקסטות. אך ראשית כל בודהה דוחה את הטענות השגויות על היותה של קסטת הברהמינים הקסטה העליונה.

מוצא ודהאמה

נשות הברהמינים ונשותיהם של אנשים אחרים יולדות ילדים ומניקות אותם. לפיכך, טענתם של הברהמינים כי מוצאם בפיו של ברהמה היא שקר. אולם, תלמידיו של האַרְהַט ("הראוי", תואר לאדם מואר), שמוצאם משבטים ומעמדות שונים; שהתנהגותם, דיבורם ומחשבתם תואמות את החוק העליון – הדהאמה (הלימוד), יכולים לקרוא לעצמם "בני האמת שנולדו מפי הארהאט והולכים בעקבות הדהאמה שלו".

בני שבט הסַקְיַה, אליו נולד בודהה, היו לנתיני המלך פָּסֵּנָדִי לעת השיחה המתוארת. כאשר פסנדי הופיע, הסקיים נהגו לקום לאות כבוד ולהשתחוות לו. אולם, בפוגשו את המתבודד גוֹטַמַה המלך פסנדי עצמו היה קם ומשתחווה לו, כיוון שהוא כיבד את צדיקותו במידה רבה יותר מאשר את כח השלטון העולמני שעמד ברשותו.

בודהה הסביר כי אין זה המעמד ההופך את האדם לאציל, אלא אלה הם התנהגות נעלה, דיבור נעלה ותודעה נעלה העושים זאת. הרי רק המעשים אותם מבצעים בני-האדם קובעים האם לאחר מות הגוף הם יוולדו בעולמות עליונים או בעולמות הסבל.

התרחבות העולם

לאחר התכנסות העולם, היצורים שוהים באור ונעים במרחב בעודם מוקפים באור. לאחר שחולף זמן רב, עולה וצפה על פני האוקיינוס חסר הגבולות של המרחב אדמה טעימה. הופעתה נראית כהיווצרות שכבת קרום על פני חלב חם שמתקרר. אדמה זו דומה בצבעה לחמאה מזוקקת וטעמה מתוק כדבש. היא בעלת ניחוח נעים ומעוררת חשק לאכול אותה. היצורים טועמים אותה, כאשר תחילה הם טובלים בה את האצבע, ואחר כך אוכלים עד אשר אורם נעלם. כאשר אור תודעתם הופך נסתר, מתגלה אור השמש, הירח והכוכבים. העולם גדל ומתרחב.

היווצרות גופים והבדלי מין

אחרי כן, אצל היצורים הממשיכים לאכול את האדמה הטעימה נוצרים גופים. אצל חלקם הגופים יפים, ואצל חלקם – לא. אז היצורים היפים מתחילים לתעב את היצורים הלא יפים, האדמה הטעימה נעלמת ובמקומה מופיעה אדמה רגילה. אז, מלאי התמכרות, היצורים נזכרים: "הו, איזה טעם היה זה!"

על פני האדמה החדשה מופיעות פטריות, ואחריהן צמחים מטפסים ונצרי במבוק, המזכירים בטעמם ובניחוחם את האדמה שנעלמה. היצורים ממשיכים לאכול פטריות וצמחים אלה, וכתוצאה מכך מתחזקים ההבדלים ביופי גופיהם. גופיהם הופכים גסים ומוחשיים. בגין התפתחותן של תאווה לאוכל ושל סלידה ליצורים לא יפים בקרב היצורים, הפטריות והצמחים הטעימים נעלמים. כך היצורים חווים אובדן ומתרגלים להלין.

במקום הצמחים שהזכירו את האדמה הראשונה ונעלמו, היצורים ניזונים באורז נקי, מבריק וחסר מוץ, הצומח ומבשיל תוך יום אחד. כאשר היצורים אוכלים אורז זה, גופיהם רוכשים סימני מין. הגברים והנשים מסתכלים אלה על אלה ונוצרת בהם תשוקה. יצורים מסויימים מזדווגים, ויצורים אחרים מביעים כלפיהם בוז וסלידה על מעשיהם. הם מוכיחים אותם ומשליכים עליהם בוץ, אפר וגללים.

היווצרות מעמדות וחוקי חברה

אז היצורים ביקשו להסתתר אלה מאלה, בנו לעצמם מגורים והחלו לאגור אורז. הם לקחו לא רק את המזון שנדרש להם ליום אחד, אלא גם ליום הבא, לשבוע, ואף לזמן רב יותר. בשל כך האורז המבריק התכסה אבק ומוץ, נעלם במקומות אחדים ותקופת צמיחתו התארכה.

כאשר אנשים נכלאו למצב של חוסר מזון, הם החלו לגדר את הנחלות בהן צמח האורז שלהם, לגנוב זה מזה מזון ופיתחו אכזריות כאשר המציאו עונשים.

לאחר מכן, בני-האדם בחרו את החזקים ובעלי ההשפעה הרבה ביותר מביניהם, על-מנת שהם יענישו את האשמים. מתוך אנשים כאלה נוצר מעמד השליטים – הקְשַׁטְרִיים. הקשטריים השרישו את חוקם.

אנשים מסויימים חשבו לעצמם: "הרוע התפשט בקרב בני-האדם החיים יחדיו", והחלו להתבודד ביער. הם בנו שם בקתות עלים, חיו מקיבוץ נדבות, התבוננו בתודעה וטיהרו אותה. מתוכם נוצר מעמד הברהמינים. אלו מביניהם שלא היו מסוגלים לחיות חיים ראויים עברו לגור בקרבת אנשים אחרים, כתבו את כתבי הקודש והכריזו כי מעמדם גבוה ממעמדם של אנשים אחרים.

אנשים אחרים ניהלו חיי משפחה ולמדו מיני מלאכה שונים. כך נוצר מעמד הוַואִישִׁיים. אחרים החלו להשיג מזון באמצעות ציד, וכך נוצר מעמד השׁוּדְרוֹת.

חיפוש אחר החוק העליון בהתבודדות

והנה פעם אחד הקשטריים שלא היה מרוצה מהחוק שחוקקו בני קהילתו, עזב את ביתו והיה למתבודד. ואת אותו הדבר עשה ברהמין אחד וואישיה אחד ושודרה אחד. כך נוצר חבר מתבודדים בו חוק החיים נקבע לא על-פי מעמד או הגנת הרכוש ושמירה עליו, אלא על-פי הלימוד.

בשומעם את דרשתו של בודהה, וָאסֵטְהָה ובְּהָרָדְוָאגָ'ה חשו שמחה והתבססו בדרכם.

סיכום

וָאסֵטְהָה ובְּהָרָדְוָאגָ'ה שחונכו בחברת הברהמינים ראו את העולם ואת בני-האנוש באור המיתוסים המתוארים בכתבי הקודש. משום כך בודהה משתמש במיתוס בתור בסיס להסברת תהליך פנייתם של בני-האדם ללימוד. למיתוס על התרחבות העולם, כפי שמספר אותו בודהה, ישנה משמעות נוספת של משל לשלושת מצבי התודעה: שינה עמוקה ללא חלומות, חלום וערות.

כאשר היצורים מוקפים אור – זה מצב של שינה עמוקה. כאשר היצורים טועמים את האדמה, נוצרים החושים ומצב החלימה הקשור בהם. היחבאות במגורים היא התגלמות בגוף או מודעות לפעולותיו, כלומר ערות.

שכתוב וביאור: ולדימיר פיאצקי וסמדר פיאצקי

תרגום: סמדר פיאצקי וחנן פיאצקי